ציפי שביט היא שחקנית, קומיקאית, מנחת טלוויזיה וזמרת, מהשמות המזוהים ביותר עם עולם הבידור והילדים בישראל. לאורך הקריירה הארוכה שלה ביססה את מעמדה ככוכבת ילדים, אך הופיעה גם במגוון רחב של תפקידים על הבמה, בטלוויזיה ובקולנוע. בשנים האחרונות ממשיכה להופיע, להנחות ולשחק בסדרות והצגות.
הסטנדאפ והבידור
ציפי שביט מזוהה עם סגנון קומי שמבוסס על הומור פיזי, חיקויים, שירים ומערכונים, לצד גישה ישירה לילדים ולמשפחה. היא הופיעה במופעי בידור רבים, ביניהם "דבר מצחיק קרה לי בדרך לסואץ" ו"ג'אמבו", והגישה מופעים משותפים כמו "מותק, הילדות התחברו" עם חני נחמיאס. בין הסרטונים המזוהים איתה אפשר למצוא את "הדיאטה" ו"דרושה עוזרת". בשנות ה-90 וה-2000 הופיעה והנחתה פסטיגלים ופסטיבלי שירים לילדים, והמשיכה להשתתף גם בעשור האחרון ב"מותק של פסטיבל". בשנת 2023 הוציאה אלבום שירים חדש בשם "השירים הגדולים של ציפיצפונת".
הדרך עד כאן
שביט נולדה בקיבוץ נווה ים, בת למשה שביט שהיה מנהל אגף הדיג במשרד החקלאות, וגדלה ברמת גן. את לימודיה עשתה בתיכון בליך. בצה"ל שירתה בצוות הווי פיקוד דרום. לאחר השחרור החלה להופיע בסרטים ובמופעי בידור, ביניהם הסרט "השכונה שלנו" והצגת הבידור "דבר מצחיק קרה לי בדרך לסואץ". בהמשך שיחקה בתפקידים בסרטים כמו "תעלת בלאומילך" של אפרים קישון, והפכה לדמות בולטת בבידור הישראלי.
טלוויזיה, קולנוע ובמה
שביט הופיעה בסדרות ילדים כמו "הקש בעץ" ו"ציפי בלי הפסקה" לצד ספי ריבלין, והמשיכה לשחק גם בסדרות דרמה וקומדיה, ביניהן "מיכל הקטנה והטונטונים", "המדובב", "שקשוקה", "אורי ואלה" ו"דרושה עוזרת". על הבמה השתתפה בהצגות כמו "אמי הגנרלית", "צניחה חופשית" ו"לשחרר את נחמה".
הישגים ופרסים
במהלך הקריירה זכתה שביט להוקרה רחבה: קיבלה פרס מפעל חיים מהאקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה בתחום הילדים והנוער, וכן פרס מפעל חיים מארגון אמ"י. בשנת 2020 הודלקה משואה בטקס יום העצמאות ה-72. בשנת 1998 שברה שיא גינס בשירה של שיר קצר בתוכנית טלוויזיה.
חיים אישיים
שביט נישאה בשנית למפיק אבישי דקל. הם מתגוררים בצפון תל אביב, ולהם שני ילדים ושישה נכדים. בינואר 2024 עברה ניתוח לפרק ירך שהסתבך ומאז מתמודדת עם נכות.






