גדי לשבת: הולך לכנסת
הגעתי השבוע לכנסת לוועדת הבריאות הרווחה והעבודה בעיניים, לדיון על הצעת החוק של ארדן על עלק-אי-הפללת צרכני הקנאביס.
בתמימותי הייתי בטוח שאשכרה הולך להיות דיון אמיתי, עמוק ורציני בסוגייה הכל-כך חשובה הזאת, שהרי החוק הזה יקבע את גורלם של מיליון צרכני הקנאביס בישראל.
"גורלם"? לא קצת נסחפנו?
וואלה לא! אם חרב הדין הפלילי מרחפת פארש על צווארם של מיליון אזרחים במדינה, שכל פשעם הוא חיבתם לצמח הירוק, הייתי מצפה לדיון שהמשתתפים בו יגשו אליו בחרדת קודש.
אני יודע שיש דרכים יותר נכונות להעביר מסר מאיך שהתפוצצתי שם, אבל זאת הייתה זעקה מתוך כאב גדול, כאבם של המוני אזרחים טובים במדינה הזאת שהמשטרה פשוט מתעללת בהם ללא סיבה! מיליון אזרחים נרדפים ואלה יושבים שם ועושים צחוקים.
זאת הייתה זעקה של בן אדם שתופס את הראש וקולט פתאום את האמת: זה סתם… זה הכל סתם! זה סתם העמדת פנים!
אין וועדה.
אין דיון.
אין שיקול הדברים בכובד ראש.
אין סיכוי.
אין מחשבה על טובת אזרחי המדינה.
אין אי-הפללה.
ארדן עשה עלינו סיבוב ומרח אותנו במסיבת עיתונאים מפוארת, שלח אותנו לחגוג כמו מטומטמים בעשרות אלפינו בכיכר רבין ותקע לנו מקל עבה וארוך עמוק בתחת.
לא רק שארדן שיקר ואין אי-הפללה, לא רק שהמשטרה תמשיך להיכנס בכל כוחה בצרכני הקנאביס, עכשיו גם הצרכנים יהיו מחלבת כסף למדינה…
בקיצור, הכל כבר הוחלט ונסגר וכל הוועדה הזאת הייתה סתם העמדת פנים אחת גדולה, כאילו שמשהו באמת פתוח שם לדיון. גם אפשר לחשוב דיון עם מי, יו"ר הוועדה הזאת הוא אדם שאינו יודע חצי דבר על הצמח המדובר, זה לא מונע ממנו לנהל את הוועדה ולהפיץ את בורותו בנושא באגרסיביות ובכוחניות.
פתאום הבנתי שהכל פארש, שלא סופרים אותנו בכלל, שאנחנו בכלל לא חלק מהמשחק.
וברור לי שזה לא נקודתי בעניין הקנאביס. זה פשוט ככה בהכל. הם לא רואים אותנו ממטר. טובתנו אינה בראש סדר העדיפויות שלהם, לשיטתם הם השולטים ואנחנו הנשלטים…
אני לא מאמין גדול בשיטת הממשל שלנו; אני מאמין בכוחו של העם, אבל העם שלנו כפרה עליו עייף ותשוש ואי אפשר להאשים אותו. הייתי מעדיף לצאת עם מיליון איש לכנסת ולעשות עליהם מצור עד שתופרד הדת מהמדינה, עד שהאחים עופר יתנו דין וחשבון על נזקי המפעלים שלהם, עד ששר פנים שישב בכלא על גניבה יעוף הביתה, עד שלא ישבו מחבלים בכנסת, עד שתהיה לגליזציה, עד שיועלו קצבאות הנכים, עד שניצולי השואה יקבלו את מה שמגיע להם, עד ש… אוף…
יש המון מה לשנות במדינה המשוגעת שלנו ולמרות שהכנסת הוא מקום רקוב, אני כבר לא רואה ברירה אלא להיכנס למשחק.
אני יכול לגלות שאני כבר במגעים עם כמה מפלגות קטנות ובקרוב אודיע עם איזה רשימה אני הולך לכנסת.
אני ממש לא מת על הרעיון הזה, אני פשוט כבר לא רואה שום ברירה אחרת.
הצביעו V לכנסת, כי נחנקנו כבר
