אופיר סגרסקי היא סטנדאפיסטית, שחקנית, עיתונאית ויוצרת תוכן, שמביאה לבמות הישראליות שילוב ייחודי של הומור חד, פמיניזם ומבט אישי. לצד הופעות סטנדאפ וסדרות רשת, היא פעילה חברתית שמובילה שיח פתוח על נושאים שנחשבים לטאבו. בשנים האחרונות ביססה לעצמה מקום בולט בסצנת הבידור והסטנדאפ, עם מופעים אישיים ופרויקטים טלוויזיוניים.
הסטנדאפ והבמה
סגרסקי החלה להופיע על במות הסטנדאפ בתל אביב, והביאה עמה סגנון שמערב סאטירה, חוויות אישיות ונושאים פמיניסטיים. היא העלתה מופע סטנדאפ פמיניסטי בשם 'סגורסקי – המופע', בו עסקה בין היתר במערכות יחסים, מגדר וחוויות של נשים. מופע מלא ראשון שלה עלה בצוותא, והתכנים בו שילבו מבט אישי, סאטירה חברתית והתייחסות לנושאים כמו א-מונוגמיה והבחירה לא להיות אם. במופע "מתמודדת" המשיכה לעסוק בנושאים של התמודדות אישית, נשיות ופמיניזם, תוך שילוב הומור עצמי ונגיעה בחוויות חיים מורכבות. בנוסף יצרה מערכונים כמו "היטלר ובאדי פוזיטיב" שמציגים את הגישה הביקורתית והייחודית שלה כלפי תופעות תרבותיות.
טלוויזיה, קולנוע ורשת
סגרסקי שיחקה בתפקיד יוכי בסרט 'הדקדוק הפנימי' של ניר ברגמן, והופיעה בתפקיד משנה בסדרה '2.3 בשבוע'. היא השתתפה גם בסדרות 'פרופיל 64', 'בת אל הבתולה' ו'רון', ובסרט 'שבוע ויום'. לצד אלה, יצרה עם בן זוגה שרון בנימין את סדרת הרשת 'סגורסקי', בה היא מציגה מונולוגים סאטיריים בנושאים חברתיים ופמיניסטיים. סדרת הרשת זכתה לחשיפה רחבה, וחלק מהפרקים שלה עוסקים בשאלות של מגדר, יחסים, תרבות פופולרית והומור עצמי. באתר דופק אפשר למצוא סרטונים שלה, בהם היא עוסקת בין היתר בבאדי שיימינג, חתונות, מלחמה, ושאלות קשות מהחיים.
עשייה חברתית ופמיניסטית
מעבר לעשייה האמנותית, סגרסקי ייסדה קהילת פייסבוק לנשים סטנדאפיסטיות, והובילה מאבק גלוי נגד הטרדות מיניות בקהילת הסטנדאפ. היא מרבה לעסוק בנושאים פמיניסטיים, ומביאה לבמה שיח פתוח על חוויות של נשים, מיניות ובחירה חופשית.
חיים אישיים
סגרסקי שינתה את שמה מיעל לאופיר בינואר 2019. היא מגדירה את עצמה כאל-הורית, ומדברת בגלוי על הרצון לתת לגיטימציה לנשים שאינן רוצות ילדים. בנוסף, היא עוסקת בנושא הא-מונוגמיה ומעודדת סובלנות כלפי מערכות יחסים מרובות.
