פוסט העוסק בהצגות הבידור של דודו טופז: http://israelisketch.blogspot.co.il/2014/11/blog-post.html
מתוך ההצגה "צורה לנו" (1989)
כתב: דודו טופז
גיל ארבעים הוא גיל של משבר.
זה נכון לאדם, למדינה עוד יותר
ובעיקר מדינה שעד גיל ארבעים,
עוד טרם מצאה לה בן זוג לחיים.
בעצם לא פלא שהיא לבדה,
במצב של היום, מי ייקח את ידה
נכון, היא יפה, יש לה כל הנתונים
תבור וגלבוע במקומות בנכונים
במרכז יש שפלה שעושה לה מותניים
בצד שמאל לב רגיש ששמו ירושלים
גם למעלה בראש היא שומרת על רמה
ובמזג שלה ידועה כחמה.
גם בחלק תחתון נתונים טובים יש
מושבים לתפארת, למרות שיבש
בקיצור היא נראית ממש תענוג,
ובכל זאת עוד טרם מצאה לה בן זוג.
וזה כנראה שהיום הגברים,
מחפשים באישה גם דברים אחרים.
קודם כל לאישה בגילה זה חובה,
שתהיה להציע נדוניה טובה.
רצוי נפט או זהב- דברים של ממש,
ולה יש הרי רק חלב וקצת דבש.
שנית היא אמנם נראית טוב לגילה,
אבל מתנהגת ממש כמו בתולה.
חשדנית ביותר לגבי מחזרים,
לא מרשה שיגעו בכמה אזורים,
מסוגלת לכעוס ולכסח ראשים,
אם רק יתקרבו למקומות הקדושים.
כל הפחד הזה מקורו בילדות,
בתסביך רדיפה – תסביך יהדות.
ובינינו בכלל היא קצת מתוסבכת,
לא ברור בדיוק לאן היא הולכת.
נולדה על בסיס שוויוני סוציאליסטי
אבל חייה בסגנון קפיטל שנורריסטי.
משחקת בתולה ששונאת את הבנים
אבל מחממת את כל השכנים
בקיצור אם נאמר זאת ישר בלי בושה
רק פראייר ייקח לו כזאת לאישה.
מסתבר שבכל זאת יש פראייר אחד,
קוראים לו דוד סם, אמריקאי נחמד.
מאוהב בה מאוד ותומך בה בינתיים,
אבל היא בת ארבעים והוא יותר ממאתיים.
חוץ מזה יש לו כמה דרישות לגביה,
הוא רוצה שתוריד קצת משקל מעליה.
כי בשישים ושבע בשישה ימים,
היא עלתה במשקל וצברה שומנים.
הוא רוצה שתחזור לגזרה הישנה,
ולה דווקא נוח בתור שמנמנה.
בכל מקרה אם תרזה או תישאר שמנה,
היא חוגגת עכשיו ארבעים שנה.
ותהיה דעתנו עליה אשר תהיה,
לכולנו מוטב שתמשיך ותחייה,
וכולנו צריכים לאחל לה עכשיו,
שנים ארוכות ושיפור במצב.
כי כולנו יודעים שזו לא רק מילה,
שחיינו שלנו תלויים בשלה
