בהמשך לכתבה שפרסמנו על הסיפורים האישיים שמאחורי יעקב כהן, השבוע נודע כי בית הסעדה חדש בחיפה יישא את שמו – מחווה שמרגישה טבעית למי שהנתינה הייתה חלק בלתי נפרד מהחיים והקריירה שלו.
הנתינה שלא חיפשה כותרות
יעקב כהן, מהקומיקאים והשחקנים האהובים בישראל, פעל תמיד בצניעות. גם כשעזר לאחרים, העדיף לעשות זאת בשקט, בלי להבליט את שמו. רק אחרי מותו, החלו מתגלים עוד ועוד סיפורים על עזרה לאנשים במצוקה, הופעות בהתנדבות, ושיחות אישיות שנמשכו לתוך הלילה – הכול מתוך רצון אמיתי לעזור, לא בשביל הכרה.
אלמנתו, טירנית ברזילי כהן, מספרת שאפילו לה לא תמיד גילה את מעשי החסד שלו. "יעקב, בכל דבר שעשינו והוא עשה, מעולם לא שם את השם שלו", היא משתפת. "הוא לא התפאר והתהדר במה שהוא עושה, ונותן ותורם, מעולם לא. הוא לפעמים אפילו גם לי לא היה מגלה".
מהבמה אל הלב
כהן, שנפטר בנובמבר 2024 בגיל 66, היה ידוע באהבתו לתיאטרון ולבמה, אבל מי שהכיר אותו מקרוב ידע שהדבר שעמד אצלו לפני הכול היה פשוט להיות בן אדם. הוא נענה שוב ושוב לבקשות להופיע בהתנדבות, יזם עזרה בעצמו, ובחר להישאר מאחורי הקלעים כשזה נוגע לנתינה.
הפרידה מהבמה, בעקבות מחלתו, הייתה קשה עבורו. השנים האחרונות, שבהן התמודד עם פרקינסון ומחלת ריאות, העמיקו את הקשר בינו לבין משפחתו, אבל גם גרמו לו להתרחק מאור הזרקורים שכה אהב.
הנצחה בדרך של חסד
הרעיון להנציח אותו בחיפה נולד מתוך פעילות אמנותית של אלמנתו, שפגשה את יערית ושמעון סבג במסגרת תערוכה להעלאת מודעות לפוסט טראומה. בהמשך, שמעון סבג פנה אליה וביקש לקרוא לבית הסעדה על שמו של יעקב – חיבור שמרגיש "מעבר לזמן ומקום", לדבריה.
המזון החם שמחולק בבית ההסעדה נאסף מתרומות של גופים שונים, לצד מוצרים שנרכשים במיוחד. כל ארוחה וכל מעשה של נתינה ממשיכים, לדבריהם, לכבד את זכרו של יעקב כהן – לא רק כשם על שלט, אלא כדרך חיים של עזרה לזולת.
החיים ממשיכים – אבל אחרת
כמעט שנתיים אחרי האובדן, טירנית ברזילי כהן ובני המשפחה עדיין לומדים איך ממשיכים. "זה לא נהיה יותר קל, זה נהיה אחרת", היא אומרת בכנות. לצד הקושי, יש רגעים קטנים של אור – עבודה חדשה, צחוק בהופעה של נדב אבקסיס, וההבנה שלפעמים החסד הוא גם ריפוי.
מי שרוצה להיזכר ביעקב כהן על הבמה, יכול למצוא קטעים נבחרים בעמוד האמן בדופק. ואולי, כמו בבית ההסעדה החדש, לקחת ממנו השראה – לחשוב על האחר, גם בלי שאף אחד יידע.
